<h1>ארחות חיים הלכ' יבום סימן א'</h1>
<h2>דף יז:</h2>
כתב הר"י מקורביל ז"ל מצות עשה ליבם יבמתו כדכתיב יבמה יבא עליה [ויבמה] אם הוא אח מן האב לאותו שמת והיו בעולם שעה אחת יחד. כתב הרמב"ם ז"ל אחים מן האם אינן חשובין אחים אלא לעדות ואבלות אבל לענין ירושה או ליבום הרי הן כמי שאינן שאין אחוה אלא מאב. ע"כ. ומצוה בגדול ליבם לא רצה הולכין אחר הגדול אחריו.
<h2>דף כב.</h2>
הכונס את יבמתו זכה בנחלה. וצריך שלא יהיו לו בנים לאותו מת אבל היו לו בנים או בני בנים ואפילו ממזרים פטורה אשתו מן היבום. אבל אם היו לו בנים מן השפחה ומן הנכרית אינן קרויין בנים וכן לענין זקיקה אפילו האח ממזר זוקק לה. אבל אם הוא משפחה ונכרית אין זקוק לה. אמנם בשפחתו נחלקו דאין אדם עושה בעילתו [בעילת] זנות ומסתמא שחררה ודנין אותו להחמיר. כך כתב הריא"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל כתב אפילו היה לידתו בקדושה הואיל והורתו שלא בקדושה אינו אחיו ע"כ. וגרים (שנשתחררו) [שנתגיירו] וכן עבדים שנשתחררו אין להם אחוה לעולם כלל. והרמב"ם ז"ל כתב אע"פ שאחד מהם לידתו והורתו בקדושה והאחד לידתו בקדושה והורתו שלא בקדושה הרי הן כזרים. ואפילו תאומים ונולדו [בקדושה] אין ביניהם אחוה. ואחין מן האם אין אחין ליבום וחליצה. ואין להם אחוה אלא לעדות ולאבילות. כתב הר"י מקורביל ז"ל הכונס יבמתו אם רצה לגרשה בגט ולהחזירה רשאי.
<h2>דף כד.</h2>
כתב הר"י מקורביל ז"ל מצות עשה ליבם יבמתו כדכתיב יבמה יבא עליה [ויבמה] אם הוא אח מן האב לאותו שמת והיו בעולם שעה אחת יחד. כתב הרמב"ם ז"ל אחים מן האם אינן חשובין אחים אלא לעדות ואבלות אבל לענין ירושה או ליבום הרי הן כמי שאינן שאין אחוה אלא מאב. ע"כ. ומצוה בגדול ליבם לא רצה הולכין אחר הגדול אחריו.
<h2>דף מ.</h2>
הכונס את יבמתו זכה בנחלה. וצריך שלא יהיו לו בנים לאותו מת אבל היו לו בנים או בני בנים ואפילו ממזרים פטורה אשתו מן היבום. אבל אם היו לו בנים מן השפחה ומן הנכרית אינן קרויין בנים וכן לענין זקיקה אפילו האח ממזר זוקק לה. אבל אם הוא משפחה ונכרית אין זקוק לה. אמנם בשפחתו נחלקו דאין אדם עושה בעילתו [בעילת] זנות ומסתמא שחררה ודנין אותו להחמיר. כך כתב הריא"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל כתב אפילו היה לידתו בקדושה הואיל והורתו שלא בקדושה אינו אחיו ע"כ. וגרים (שנשתחררו) [שנתגיירו] וכן עבדים שנשתחררו אין להם אחוה לעולם כלל. והרמב"ם ז"ל כתב אע"פ שאחד מהם לידתו והורתו בקדושה והאחד לידתו בקדושה והורתו שלא בקדושה הרי הן כזרים. ואפילו תאומים ונולדו [בקדושה] אין ביניהם אחוה. ואחין מן האם אין אחין ליבום וחליצה. ואין להם אחוה אלא לעדות ולאבילות. כתב הר"י מקורביל ז"ל הכונס יבמתו אם רצה לגרשה בגט ולהחזירה רשאי.
<h2>דף צז:</h2>
הכונס את יבמתו זכה בנחלה. וצריך שלא יהיו לו בנים לאותו מת אבל היו לו בנים או בני בנים ואפילו ממזרים פטורה אשתו מן היבום. אבל אם היו לו בנים מן השפחה ומן הנכרית אינן קרויין בנים וכן לענין זקיקה אפילו האח ממזר זוקק לה. אבל אם הוא משפחה ונכרית אין זקוק לה. אמנם בשפחתו נחלקו דאין אדם עושה בעילתו [בעילת] זנות ומסתמא שחררה ודנין אותו להחמיר. כך כתב הריא"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל כתב אפילו היה לידתו בקדושה הואיל והורתו שלא בקדושה אינו אחיו ע"כ. וגרים (שנשתחררו) [שנתגיירו] וכן עבדים שנשתחררו אין להם אחוה לעולם כלל. והרמב"ם ז"ל כתב אע"פ שאחד מהם לידתו והורתו בקדושה והאחד לידתו בקדושה והורתו שלא בקדושה הרי הן כזרים. ואפילו תאומים ונולדו [בקדושה] אין ביניהם אחוה. ואחין מן האם אין אחין ליבום וחליצה. ואין להם אחוה אלא לעדות ולאבילות. כתב הר"י מקורביל ז"ל הכונס יבמתו אם רצה לגרשה בגט ולהחזירה רשאי.
